חיפוש

קורונה: מה לעשות עם תיק ההשקעות?

לוי אשכול אמר ש"כשארצות הברית מתעטשת, ישראל חוטפת דלקת ריאות". נדמה שב-2020 צריך להגיד "כשסיני אחד משתעל, העולם נכנס לתרדמת". בשונה מרוב הפעמים הקודמות, משבר בעולם האמיתי הוא הגורם למשבר בעולם הפיננסי ולא להיפך. האבטלה צפויה לעלות, פעילות עסקית תאט משמעותית והחדשות ימשיכו להפחיד אותנו בטווח הקצר.

זו הסיבה שאני קונה מניות היום. נכנסתי למשבר עם רבע מהתיק שלי במזומן שפיגר בצורה רצינית אחרי שווקים גואים, ועכשיו אני קונה באגרסיביות. אם מחירים ימשיכו להיות אטרקטיביים, התיק יהיה מושקע 100% במניות.

למה?

אם לצטט את וורן באפט : "צריך לפחד כשאחרים מציגים תאוות בצע, ולהיות תאבי בצע כשאחרים מפחדים", ואין ספק שאנשים פוחדים היום. בואו לא נתבלבל, משקיעים ופעילים בכל השווקים צודקים לפחד, בעיקר בחברות ממונפות, חברות עם מוצרים ושירותים הזויים וחברות נטולות מודל עסקי רווחי. חברות כמו טסלה (סימבול TSLA) שחשבה שהיא יכולה לגייס הון נוסף לממן פעילות הפסדית מתי שהיא רוצה, או חברות כמו פלוטון (סימבול PTON) שחושבת שהרכישה הראשונה של אנשים כשאומרים להם שיש הסגר היא אופני כושר ב-15,000 ₪. אפשר גם לציין את אל על (מספר נייר: 1087824) אשר נמצאת על פי התהום כבר שנים וחברות האשראי החוץ בנקאי אשר מלוות למי שלא ראוי להלוואה במערכת הבנקאית. בהקשר דומה אפשר לצרף שוק הדיור בישראל משום שזהו שוק ממונף ממילא והמחירים טרום משבר לא שיקפו אף חולשה אפשרית של נוטלי משכנתא או שוכרים. לא חסרות דוגמאות של חברות שעלולות לקרוס בקול רעש גדול.

מנגד, ישנה קבוצה גדולה של חברות טובות, בעלות מבנה הון חזק אשר מספקות שירותים ומוצרים שכולם יצטרכו בסוף המשבר, אשר נמכרות היום במחירי רצפה - רק לבוא ולאסוף. אפשר היה לקנות את קוקה קולה העולמית (סימבול KO) במחיר המגלם תשואה של 5% בשנה. מישהו מטיל ספק שאנשים ימשיכו לצרוך את המשקה השחור, גם אחרי נגיף כזה או אחר? למעשה, קוקה קולה נולדה ב-1886. היא כבר שרדה את השפעת הספרדית של 1918-1920, המשבר הכלכלי העולמי של 1929 ושנות המיתון שבאו אחר כך, שתי מלחמות עולם, האינפלציה האכזרית של שנות ה-70, יום שני השחור (1987) ועוד ועוד.

אתם חושבים שכשאנשים יצאו מהבית (ואולי גם לפני) הם לא יזדקקו למחשבים ולפטופים? לשירותי ענן? אפשר לקנות היום את אינטל (סימבול INTC) במחיר המגלם תשואה של 11% בשנה. למעשה, הבלאי המואץ על המחשבים בימים אלו נותנים דחיפה לצמיחת הכנסות עתידית (נסו לתת לפטופ לילד בן 10 שלא נמצא בבית הספר - חושבים שלא תצטרכו חדש בעוד כמה חודשים?).

גם בישראל יש מציאות. בנק דיסקונט (מס. נייר 691212) נסחר היום בשווי של 57% מההון העצמי שלו ובתשואה של 12%. כל בנק ישראלי הוא חיוני למשק באותה מידה כמו הסופרים. הבנקים הישראלים (פועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי) כל כך גדולים שאם היו ממוקמים בארה"ב הם היו נחשבים בנקים בעלי חשיבות מערכתית ( systemically important bank), כלומר בנקים שקריסתם עלולה לגרום למשבר פיננסי. כלומר בארץ הם כל כך ענקיים שאי אפשר לתת להם לקרוס.

מה לגבי La Française des Jeux Société anonyme (סימבול בצרפת: FDJ)? חברת הלוטו הצרפתית שקיבלה סקירה רחבה בכלכליסט ובבלוג אשר תהנה הן מצרפתים משועממים (הסתברות גבוהה יותר להימורים) והן ממעבר מואץ להימורים אונליין אשר מוזילים לפראנסז עלויות. יום אפשר לקנות אותה 40% הנחה משווי נמוך מלכתחילה.

לכל החברות הללו יש יתרות מזומנים שיספיקו לפחות לכמה חודשים של היעדר הכנסות מוחלט. זאת מבלי לקחת בחשבון השתפרות במצב, הלוואות אפשריות של הממשל לחברות ריאליות, מכירת נכסים, הקפאות חוב על פי חוק וצעדים דרסטיים אחרים. אם זה נשמע לכם דמיוני, מה הייתם אומרים לפני שבועיים אם הייתי אומר לכם שיהיה סגר, חלקי או מלא, בכל הארץ?

העתיד

בואו לא נתבלבל, החדשות הרעות ימשיכו במשך תקופה. נראה כי ממשלות העולם בתחרות על מי מהן תפעיל צעדים משמעותיים מספיק. לא אופתע נראה עצירת טיסות מוחלטת בארצות הברית, עוצר מלא בארץ ועוד צעדים שאינני יכול לדמיין. אנשים הולכים לאבד את מקום עבודתם, נצטרך להיות ערבים זה לזה ולעזור ולהתנדב ברמה האנושית על מנת לעבור תקופה לא קלה. בראיה העסקית, דוחות החברות עדיין לא משקפים ירידה אמיתית בפעילות וביעילות שמתרחשת עכשיו.

בגדול, ייתכנו שני מצבי עולם. הראשון, והלא סביר בעליל, הוא שינוי יסודי של העולם שאנו חיים בו. מעבר לכלכלה סוציאליסטית/קומוניסטית אשר תשלוט בכל אספקט של חיי הפרט. מצב העולם הזה כולל חדלות פירעון סיטונאית והלאמה רבתי של כל העסקים. במצב כזה, כל בעל חיסכון ממוצע יאבד את כל כספו, בין אם הכסף מושקע ובין אם הוא יושב בבנק ומעלה אבק משום שמושג הכסף והחיסכון יבוטל על פי חוק.

התרחיש השני, והסביר יותר, הוא התאוששות - הדרגתית או מהירה. חברות בעלות מודלים עסקיים בעייתיים ישאירו את מדדי המניות למטה בעודן גוססות על פני זמן, בעוד חברות טובות יזנקו חזרה. מחזיקי נכסים פיננסים בעלי מחירים מנופחים ואפשרויות צמיחה מוגבלות כמו אגרות חוב ודירות מגורים יתאוששו בעוד שנים רבות. מחזיקי סלים ענקיים של מניות כמו קרנות סל וקרנות "אקטיביות" אשר מחזיקות מאות ניירות ערך יתאוששו מהר יותר מאגרות החוב והדירות אך לא באותה מהירות כמו משקיעים בחברות מצוינות משום שהם מחזיקים הרבה חברות באיכות נמוכה מבלי לדעת. משקיעים אשר בוחרים היום חברות מצוינות במחירים מצחיקים יתאוששו במהירות מעוררת השתאות.

עניין של תזמון

אם אתם מאמינים כי מצב העולם הראשון יתרחש, השקיעו בקופסאות שימורים, מטבעות זהב וכדורי רובים. אם אתם מאמינים שזה לא קץ העיתים ושנמשיך לחיות בעולם שבו יש משמעות ליגיעה אישית ושאפשר להיות בעלים של רכוש - אין ספק שאתם צריכים לקנות מניות.

השאלה הגדולה היא מתי. רוב האנשים יודעים שאחרי תקופה משונה של כל מני הגבלות, בסוף נחזור לשגרה. אותם אנשים שכספם ישב עד עכשיו בבנקים במזומן, בקרנות כספיות ובאג"ח קצר מועד צריכים להשקיע אותו עוד היום. יש כאלה שרוצים "לתפוס את התחתית". הם מחכים שהמחירים יהיו נוחים יותר, זולים יותר. הם רוצים את האפשרות להתרברב "קניתי את השוק/המניה בדיוק בתחתית". האנשים האלו יפספסו. במשבר 2008, הכלכלה יצאה ממיתון בסוף הרבעון השני של 2009 והייתה בסטגנציה עד 2011 בעוד שוק המניות סימן את התחתית במרץ 2009 חודשים ושנים לפני שהכלכלה הריאלית השתפרה. למעשה, מי שחיכה עד 2011 כשהכלכלה "הרגישה" טוב יותר, פספס עלייה של בשוק המניות 70%.

למרות שייתכן כי מי שרוכש היום יסבול מירידות נוספות של 10% וצפונה, מי שימשיך לשבת על הגדר יפספס את הזינוק אשר יתרחש כמעט באותה וודאות שהשמש תזרח מחר. לא קשה מאוד למצוא חברות אשר יזנקו 400%-500% בשנים הקרובות, אם אתם מוכנים לסבול ירידה זמנית של 20%. למעשה, למרות שהמדור הקבוע נקרא "מחט בערמת שחת", בימים אלו אפשר לשקול לשנות את השם ל"שחת בערמת מחט". אין לי מושג מה יקרה בטווח של חודש או שנה בשוק המניות, אבל אני אופטימי כל כך שלראשונה מזה שנים אני יכול להגיד שמשקיעים היום עם קצת היגיון בריא וקצת כסף בכיס ירוויחו בצורה מפתיעה.

הוראס וולפול אמר ש"העולם הוא טרגדיה עבור אלו שמרגישים, אבל קומדיה עבור אלו שחושבים". השאלה היחידה שנשארה היא: אתם מרגישים את הפחד או יודעים שיהיה טוב?

©2019 BY אבישי ברקוביץ